לימודי נהיגה- כל מה שחשוב לדעת

לפי נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2015 הגיע מספר המורשים לנהוג ברכב מנועי בישראל לכ-4 מיליון. זו עלייה של 2.8% בהשוואה לשנת 2014, לעומת עלייה של 2% בלבד באוכלוסיית ישראל באותה תקופה. המסקנות ברורות ומהן עולה שיש יותר נהגים על הכבישים וביקוש גבוה ללימודי נהיגה. מעבר לכך, הנתונים מצביעים באופן ברור על עלייה של פי 1.3 במספר המורשים לנהוג במהלך העשור האחרון, כאשר מספרן של הנשים גדל באותה תקופה פי 1.4.

משרד התחבורה הוא הגוף שאחראי על לימודי נהיגה בישראל וכדאי לדעת מה כולל התהליך על מנת לסיים אותו במהירות, ביעילות ובהצלחה. אפשר להתעדכן לגבי הנחיות חדשות ללימודי נהיגה באתר האינטרנט של משרד התחבורה ולעקוב אחר פרסומים של מורי הנהיגה עצמם. עם זאת, תהליך הלימוד עצמו נשאר פחות או יותר קבוע בשנים האחרונות והוא כולל מספר שלבים בסיסיים.

טופס בקשה לרישיון נהיגה ובדיקת רפואיות
השלב הראשון בתהליך הוצאת רישיון נהיגה הוא הנפקת טופס בקשה שנקרא "רש"ל 18", או "טופס ירוק". את הטופס ניתן לקבל ללא תשלום בתחנות הצילום המורשות ברחבי הארץ ויש להצטייד עבורו בתעודה מזהה עם תמונה כמו למשל תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה. החוק מחייב את המועמד להגיע באופן אישי להצטלם בתחנות המורשות, ולאחר מכן הצילום מוטבע בטופס הממוחשב ונשמר במאגר משרד הרישוי. זו גם הסיבה לכך שאתם לא יכולים להוריד את הטופס מהאינטרנט ולהצטלם בעצמכם.

השלב השני הוא בדיקות רפואיות. כל אדם שמבקש להוציא רישיון נהיגה בישראל נדרש לעבור בדיקות שמוודאות שאין סיבה רפואית למנוע ממנו לנהוג. יש להחתים את רופא המשפחה על אותו טופס רש"ל 18, ואם קיימת בעיה רפואית צריך להגיע למשרד הרישוי המקומי כדי להציג בפניהם את הטופס לפני ביצוע מבחן התיאוריה. חיילים בשירות סדיר וקבע לא צריכים להגיע לרופא המשפחה ויכולים לקבל את החתימה מרופא צבאי או להסתפק באישור מקצין העיר.

כמו כן, החוק מחייב את המועמדים לבצע בדיקת ראייה. את הבדיקה צריך לבצע אצל אופטומטריסט מורשה בלבד והיא תקבע האם יהיו הגבלות מסוימות ברישיון שלכם. האופטומטריסט נדרש גם הוא לחתום על טופס הבקשה ובכל מקרה כל הבדיקות הרפואיות תקפות לשנתיים בלבד. זה אומר שאם באותן שנתיים לא התבצע מבחן מעשי, תצטרכו טופס בקשה חדש עם אישור רפואי עדכני יותר.

בחירת מכון ללימודי נהיגה
החלק המהנה של תהליך הוצאת רישיון נהיגה הוא השיעורים במכוני הנהיגה המורשים המפוזרים ברחבי הארץ. תפקידם של המכונים הוא להכין את המועמד למבחן העיוני המעשי, להסביר על מבנה רכב וכמובן לתרגל את הנהיגה בפועל. מכאן שיש חשיבות גבוהה לבחירת מכון נהיגה מוצלח ומורה נהיגה עם ניסיון.

כדאי לתת עדיפות למורה שמלמד נהיגה על רכב חדש ולהגיע לפחות פעם אחת לפגישת התרשמות מהמכון. מומלץ לברר היכן נערכים השיעורים, כמה תלמידים יש בכל שיעור, כמה מורי נהיגה זמינים יש במכון וכמה שנות ניסיון יש מאחוריהם. מכון נהיגה עם הרבה מורים זמינים יבטיח שלא תצטרכו לחכות לשיעורים מעשיים ולעכב את מבחני התיאוריה, בעוד במכון נהיגה לא מנוסה עלולים לסכן את הוצאת הרישיון שלכם ולגרור אתכם להוצאות כספיות מיותרות.

איך מתבצע המבחן המעשי?
לכל אחד מסוגי הרכב יש מבחן עיוני שמתאים לו. באופן כללי, מטרתו של המבחן העיוני היא לבדוק את השליטה של המועמד לרישיון נהיגה בחוקי התנועה, התמרורים תפעול הרכב וכללי התנהגות נכונה ובטוחה. בנוסף, משרד התחבורה מאשר לתלמידי נהיגה שלא מסוגלים לעמוד במבחן עיוני בכתב לעבור מבחן עיוני בעל פה. בשביל לעשות זאת נדרשים התלמידים להציג בפני משרד התחבורה אישורים רלוונטיים. ההמלצה של משרד התחבורה היא לגשת למבחן העיוני סמוך לתחילת לימודי הנהיגה, כדי להשאיר מספיק זמן למבחנים חוזרים ולא לעכב את תהליך הוצאת הרישיון.

המבחן המעשי שמגיע אחרי העיוני הוא למעשה השלב האחרון לקראת קבלת הרישיון. מטרת המבחן המעשי – טסט – היא לבדוק שליטה בתפעול הרכב, לרבות התנהגות נכונה ובטוחה בדרך, ביצוע פניות וחנייה, חציית צמתים וכיכרות, עקיפה ושמירת מרחק, התחשבות בהולכי רגל וכן הלאה. המבחן המעשי עצמו מורכב מארבעה שלבים (הכרה ותפעול של הרכב, הדרך, התנועה ומשימות נהיגה מיוחדות שמוטלות על ידי הבוחן) והוא נמשך 20 דקות ברכב דו-גלגלי, 30 דקות ברכב פרטי וכ-60 דקות על רכב משא כבד או אוטובוס.

לבסוף, לצורך ביצוע המבחן וקבלת הרישיון בפועל נדרש הנהג החדש לשלם אגרת מבחן שליטה בסך 67 ש"ח, אגרת מבחן מעשי בסך 138 ש"ח ואגרת רישיון שנעה בין 51 ש"ח לשנה ל-433 ש"ח ל-10 שנים.